פרינדון

Image by wirestock on Magnific

לפני שבועיים, בזמן הזה, הייתי בפרינדון.

פרינדון הוא שם הקוד שהמצאתי לפריז ולונדון, שם הייתי לפני שבועיים. יומיים וחצי בכל עיר, יורוסטאר ביניהן.

נסעתי עם מזוודת טרולי פצפונת, מהסוג שמותר לעלות למטוס. לא הכנסתי פנימה שום בגד תרמי, שום גרביוני צמר (לא יודעת אם הם קיימים בכלל אבל אני אוהבת את הביטוי. חורפי לי בעין 😊). לקחתי איתי רק בגדי קיץ. זה המקום להזכיר שאני גרה בבני ברק. קיץ אצלנו הוא קיץ.

בנס מוחלט עליתי למטוס עם קפוצ'ון, והיה לי בתיק גם צעיף של הבת שלי. היא הציעה לי לשאול אותו והסכמתי במחשבה נאיבית שאין סיכוי שאשתמש בו.

דווקא הצצתי בתחזית מזג האוויר של אירופה, וראיתי מספרים לא גבוהים. אבל היה כל כך חם בארץ, המזגן דלק מבוקר עד ערב. ממש התקשיתי לתרגם לדמיון שלי את המספרים מעבר לים. חוץ מזה, לא סובלת מעילים. גם בחורף הכי חורף אני מסתפקת בסוודר או בקפוצ'ון.

ככה טסתי.

לכל מי ששאל אותי איך היה עניתי אותה תשובה: קרררר!

זה מצחיק, קצת מתסכל, אם אני מסתכלת לאחור. כי היה מקסים, ברוך השם. ומאתגר. שבוע אקסטרים אמיתי. דחוס באנשים ומעשים. והיה מעשיר. ומהרהר. יש לי כל כך הרבה מה לספר. אז למה המילה הראשונה שיצאה ממני הייתה 'קרררר'?

כי היה קרררר. מאד.

בשלב כלשהו מזג האוויר הפך להיות המדריך. מצאתי את עצמי נכנסת לחנויות ומתחמים שלא עניינו אותי רק כדי לברוח מהקור שרדף אחריי ברחוב. קניתי כפפות! אני לא לובשת כפפות בבית, קשה להקליד איתן. כללית, לא בנאדם שנהנה משופינג (ספרים מחוץ לכלל) אבל במשך יומיים לא הפסקתי לחפש עוד דברים שאני יכולה לקנות כדי להתחמם.

עצמתי עין על תג המחיר (ומי שמכירה את פרינדון יודעת – הוא לא דומה למחירים של פינת הזול). דילגתי על השאלה מה אעשה בכל הדברים האלה בארץ. היה לי קרררר והייתי מוכנה לעשות הרבה ומדי כדי להיפטר מהתחושה הזאת.

ואז חזרתי לארץ האהובה שלנו, ארץ זבת חלב ודבש ושמש. ומה גיליתי רגע אחרי שנחתי? שלא נחתי לבד. הצטרפו אלי כל מיני חיידקים. מאז ועד היום הם פה.

אני מצוננת ומשועלת. כמויות התה ששתיתי צריכות לצאת מהחוק. הן ממילא לא עוזרות. מגשימה למהדרין את דברי חז"ל: הכל חולים אצל הקור.

למה אני מתוודה פה על הנ"ל?

קודם כל, שתוכלנה לאחל רפואה שלמה. מאמינה במילים החמות שלכן.

ובעיקר, כדי לשתף במחשבה שהבהבה בי על העולם.

בגיל הנעורים קל לנסח סיסמאות, להצהיר שהעולם לא מעניין אותנו והוא לא קובע לנו. מה ששלו – שלו, מה ששלנו – שלנו.

האמת האמיתית היא שהעולם משפיע. ומה ששלו – לפעמים שלנו בעל כורחנו. גם אם נגיד לעצמנו אלף פעמים שאנחנו מחוסנות נגד העולם, הוא מחלחל פנימה, מאתגר את החומה שהצבנו בינו ובינינו.

אז מה הפתרון? ברוך השם, יש יותר מפתרון אחד, ואתן מוזמנות להביע את דעתכן פה, בתגובות לפוסט. אשמח לקרוא.

לי, אישית, עובד מאד להדהד לעצמי שיש מלך עולם. העולם הזה שלו, ואנחנו שלו. עוזר לי גם לסלוח לעצמי על המעיל שלא ארזתי. מלך עולם רצה אותי משועלת עכשיו. למה? לא יודעת. אבל הוא המלך, ואני מקבלת.

ואם כבר עולם, ואיך להילחם בו, ומתי –

נורא רוצה להנחות סדנת כתיבה שעוסקת בעולמות מאתגרים. במקור תכננתי לקיים אותה בשבוע הבא אבל נראה לי שאתן לגרון שלי להתאושש עוד קצת. י"ד בכסלו גם נראה תאריך נחמד.

הנה הפרטים:

גיהינום בגן עדן

אוטופיה, דיסטופיה ומה שביניהן – סדנת כתיבה חד פעמית!

בסדנה נדבר על עולמות אחרים, וכל מה שקרוב

נבין מתי חושך הוא חושך, ואיך להפוך למצת של אור

וכמובן, נכתוב.

הסדנה תתקיים, אי"ה ורק בכוחו, ביום שלישי, י"ד בכסלו.

בין השעות: 19:30-22:30

מחיר הסדנה: 300 שקלים בלבד כולל מע"מ.

(לנרשמות תינתן גם אפשרות צפייה בסדנה עד חנוכה תשפ"ז.)

 

תלמידות ורוכשות 'מילים מתחת לשמיכה' זכאיות להנחה בסך 50 שקלים. אם את עונה לאחת מההגדרות הללו, בבקשה, פני למשרד: office@dvoryrand.com

 

"אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו"

(חיי שרה, פרק כד, פסוק ס)

26 תגובות
מלכי
05/11/2026 21:52

כיף לקרוא אותך
רפו"ש בקרוב ממש
לא נשמע נחמד להצטנן בקיץ, א"א להתכרבל ….

מירי
05/11/2026 21:55

וואי דבורי רפואה שלמה!
גרון רגוע ושבת מנוחה…
(מיץ לימון טרי עוזר מאד וכן אקמול צינון ושות')

פנינה
05/11/2026 21:59

ואאאוווו ממשש יפההה!!!!

בהצלחה ענקית בסדנה…..

מחלימה
05/11/2026 22:03

דבר ראשון רפואה שלמה!!
דבר שני אני חושבת שמה שעוזר זה המודעות לנושא. כן, אנחנו אנושיים ופגיעים והעולם ומעשיו מחלחלים אלינו ומשפיעים עלינו, ברגע שנדע את השם של הבעיה, נוכל יותר בקלות למצוא דרכים להתמודד איתה, ובעיקר, לא נכעס ונאשים את עצמינו על דברים שהם לא באמת בידיים שלנו

חגית
05/11/2026 22:06

ואאוו רפואה שלמה!!!

חני
05/11/2026 22:56

רפואה שלמה ומהירה!
עם או בלי תרופות ושיקויי סבתא, שיעבור ותשכחי.
בענין העולם שמשפיע עלינו, נראה שזו המטרה מלכתחילה. לא להלחם בהשפעות השליליות, החכמה לפעול ולהאיר ולרומם אותן עצמן, חושך לא מגרשים במקל אלא באור.

שוש
05/11/2026 23:19

רפואה שלמה 🙂

נועה
06/11/2026 00:55

רפואה שלמה תרגישי טוב מהר!!!

ציפור שלא נכנעה
06/11/2026 01:38

הכי עוזר- תחתכי בצל חי לרבעים או שישיות או שמיניות או יותר 😉 בלי להוריד ראש וזנב
תניחי לך על צלחת ליד הכרית בלילה
ותקומי בריאה יותר, ומצוננת פחות בע"ה,
תשתפי שעזר.

בת מלך
06/11/2026 06:54

נכון. באמת מאוד עוזר. גם לנשום קפה במים רותחים. ואם יש לך שמן אתרי כמו לבנדר. אקליפטוס. וכו .אפשר לעסות על החזה מעורב עם קרם .או לשים על הכרית לשינה רגועה ועמוקה [ לבנדר ] או על הגרון.או 3 טיפות באמבטיה .יש בשאול תמרוקים בעשרים שקל .שווה כל אגורה.
העיקר שתרגישי טוב מהר!!! אנחנו צריכים אותך בריאה וחזקה ! את ככ מחזקת !!!
שאלת למה את מתוודה פה. אז לי אישית זה נותן כח. שהשם מנסה גם את דבורי הגיבורה והמיוחדת… לא רק אותי.. ואת עוד מפרסמת שאת בן אדם …………. לא שחשבתי שלא. גם בסיפורים רואים שיש לך המון המון חכמת חיים ואני מבינה שזה מגיע מנסיון….
האמת נבהלתי מהכותרת .אבל תודה ששיתפת אותנו ונתת לנו אפשרות להתפלל עליך !
שהשם יעזור שתרגישי טוב הכי מהר.הלוואי שכבר עכשיו.

ללי
09/11/2026 20:37
Reply to  בת מלך

אתן חמודות עם העצות שלכן!!!

ציפור שלא נכנעה
06/11/2026 02:02

רגע
מיזה העולם בכלל?
זה אני, ואת, והיא,
אני גם חלק מכל העולם והאנושות שבו,
אז אולי להתחיל ב- עצמי?
רק שבוע שעבר הזדעזעתי באוזני אימי על האנשים ששכחו את הטאקט שלהם בבית,
וכשנכנסת לחנות השכונתית אמא עם ילדה המיוחד, או אברך נכה, או בחורה עם פאה ל"ע- כל העיניים מופנות לכיוון האוביקט.
בלי לחשוב על הלב הפועם שם בפנים, ועל הדמעות שהוא מתאפק לשמור.
מתוסכלת צעקתי לאמא שלי "מה הבעיה של אנשים לעשות כאילו לא ראו? להתעמק במוצר על המדף ולא במוצר האנושי המסכן? ואם זה ברחוב- לחלוף על פניו כשהמבט שלכם נעוץ באופק או בדשא ולא בנשמה שחולפת לידכם? ככה זה, הסקרנות כבר גוברת על כל מידה יהודית??"
והיום בערב ירדתי מהאוטובוס ברחוב צדדי
הדבר הראשון שראיתי זה גוש אנושי.
ילדים. נשים. גברים.
הם חסמו כל דבר אחר
לפי האמבולנסים ורכבי ההצלה שהפציעו חיברתי פאזל, עדין לא ברור איזה, כמעט שנגשתי לבדוק מה קרה ומי קרה.
חצי שניה, והמשכתי בדרכי בפסיעות מהירות, בדיוק לאיפה שתכננתי ללכת לפני שראיתי את האירוע עם הקהל המסכן.
שהסקרנות השכיחה ממנו מהי רחמנות, מהי רגישות, מהו טאקט.
כבר לא יודעת מי שם היה יותר אומלל
השחקן או הצופים?

אסתר
09/11/2026 23:09

לגמרי מזדהה.
אבל למרות זאת- אני דנה לכף זכות שלא כולם נולדו עם מנת טאקט זהה. וזו מתנה שמי שקיבל- צריך לומר כל יום תודה מחדש. הוא עושה את העולם נעים יותר לשהיה.
ועדיין כל אחד ברמה שלו- יכול להתקדם. ויש הרבה לאן. גם לנו המושלמות:)
ובקשר לפוסט- את לגמרי צודקת דבורי.
העולם משפיע עלינו גם אם אנחנו לא רוצים, ומתנגדים, ומנסים להגן על עצמינו בכל צורה אפשרית. עדיין- יכול להיות שאנחנו חלשים באותה סיטואציה, או שהעולם חזק יותר ממנו.
באותו זמן- לא תמיד יש מה לעשות יותר ממה שאנחנו כבר עושים. ואני חושבת שלפעמים צריך להרכין ראש ולעבור את הגל. לא תמיד חכם להלחם בו.
לקבל את זה ש-כן. אני מושפעת. ולהציב לי רק תזכורת- לחשוב על הענין כשהכל יסתיים. איך יכלתי אולי במבט לאחור למנוע מצב שאני נפגעת/מושפעת לכוונים פחות אהובים.
ו-אמונה זה כלי שאי אפשר לשרוד בלעדיו. שד' מנהל פה את הסיטואציה. והוא פה איתי. ורוצה אותי עכשיו עומדת מול ההתמודדות הספציפית. ומאמין בי. עובדה. קמתי הבוקר עם הנשמה ביד:)

‫איידי וייס
06/11/2026 04:06

וואו.
הייתי לאחרונה גם בחו"ל צפוני כזה, שכשביררתי על מזג האויר אמרו לי עליו 'סביר', והתברר שנפלתי לעומק של חורף ישראלי מצוי.
נס שהיה פריימרק במרחק הליכה…
(אגב, יש איזה דיבוק בחו"ל שנדבק לישראלים? כי גם אני חזרתי עם בריאות מעורערת כזאת, לא כמו שיצאתי.)
חיבוק 🙂

מחלימת התקררות
06/11/2026 14:06

רפואה שלמה במהרה!!!
בתור מחלימת התקררות בהווה. מבינה אותך ממש!
ואיזו תובנה יפה!
אולי אם הייתי חושבת על תובנות יפות, שבוע המחלה שלי היה עובר יותר בקלות 🤔

תולעת ספרים
06/11/2026 15:35

וואו תרגישי טוב,ושה' יתן לך המון כח(לפחות כמו שאת נותנת לנו:)
ואיזה תובנות יפות וחשובות תודהה
בהצלחה בסדנאות,
ותמשיכי לכתוב מילים שהן חמצן,

שרי
07/11/2026 21:46

רפואה שלימה ומהירה דבורי אהובה!!
מזדהה עם התחושות הפיזיות(חטפתי גםדלקת ריאות השבוע) וגם עם אלו הרוחניות
תמיד מתפללת שנדע להשכיל ולהבין וה' יתן בלבבי חכמה בינה לדעת מה נכון ומה פחות🙏

אלעדית
07/11/2026 22:48

קודם כל להיות מודעים לצורך של למצוא חן, להיות חלק, להרגיש שייכת בכל חברה שאנחנו נמצאות בה.
שזה לרוב מה שמבלבל את הגבולות ביני לבין העולם(אצלי בכל אופן :))
ומה שהכי עוזר זה לנסות למצוא בכל מקום עבודה,לימודים,משפחה,וכל סביבה שהיא
את הכמה הבסדר.. בערכים שלך שאיתן יוצרים קשר לפטפוט,קפה וכו…
ולזכור בעיני מי אנחנו באמת רוצות למצוא חן…
שבוע טוב וחודש מבורך!!!

א.ט.
08/11/2026 10:41

וואו דבורי קודם כל רפואה שלמה, מקווה שכבר התאוששת, תשמרי על עצמך 🥰
לפחות שווה את התמונות והחוויות? מקווה שזה לא העפיל על הכל :))
וברור שהעולם משפיע עלינו. לי אישית עוזר לזכור שאותו מלך עולם הנ"ל שיצר אותנו, הוא זה שגם יצר אותנו כאלה תלותיים, וזקוקים אחד לשני כדי לשרוד. ככה אנחנו בטבע הכי בסיסי שלנו, וככה אנחנו חיים :))
מאמינה שלא סתם מלך העולם יצר אותנו כאלה, זה מלמד אותנו אינסוף שיעורים במהלך החיים. ותודה לו על השיעורים האלה…
לא חושבת גם שצריך להילחם או לנסות לשקר לעצמנו, להדחיק את המקום הכל כך בסיסי הזה. חשוב פשוט לדעת להתנהל איתו נכון :))
אין שום בעיה בזה שהעולם משפיע עלינו. הבחירה שלנו נמצאת רק בנקודה של מה לעשות עם ההשפעה הקיימת הזאת, ואיך להתנהל איתה :))
בתפילה שתמיד נצליח לבחור נכון 🙏
אוהבת ❤️

אאא
08/11/2026 12:43

רפואה שלימה תרגישי טוב
הסדנה תתקיים בירושלים? הלוואי

מצוננת תמיד😏
08/11/2026 18:25

וואו אהבתי את השיתוף❤️❤️
רפואה שלמה,
תשתדלי לנוח הרבה, זה מה שהכי עוזר בסופו של דבר

תפארת
08/11/2026 23:04

לי הכי עוזר להבין שמותר לי. מותר לי להיות מושפעת מהעולם.. במידה מסויימת כמובן אבל זה לא רע להיות מושפעת, זה חלק מהחסרונות שלנו.. רוב הפעמים זה רע אבל לפעמים מותר לנו כי אנחנו בני אדם❤️ לפעמים אני נבהלת מעצמי.. ביחד עם המון המון גבולות של העולם אבל זה שאתה מראה את החולשה שלך, והנה גם אני מושפעת ונחלשת ממזג אוויר, לא אומר שאתה חלש..

חנה
09/11/2026 14:18

היי דבורי,
מקווה שהספקת ליהנות עם כל הקור הזה.
את הקור של פריז מכירה מקרוב, את זה של לונדון פחות, אבל מה שבטוח שהשמיים לא חייכו אלייך שם יותר מדי…
רפואה שלמה!!
אגב, זוכרת שאמא של אסתר משומרת השערים אמרה "התרופה לאדם היא האדם"
אז על אותו משקל, נראה לי ש "התרופה לעולם היא העולם"
קודם כל, להבין שאנחנו חיים בעולם, חלק ממנו, ובהכרח מושפעים. ידיעת הבעיה, חצי הפתרון…
וחוץ מזה, יש בעולם את הכלים להתמודד עם מה שבו. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין".

עדינה
09/11/2026 21:29

רפואה שלמה דבורי
תנוחי ותתחזקי מהר בעז"ה.

כשהעולם סביבי משתגע מדי ומדי נכנס לי לנשמה
עוזר לי לדבר על זה עם ה'
לפרוק שזה וזה לא עושה לי טוב
וגם איקס נורא מאיים עלי
ומה עם וואי וכמה הוא מערבב אותי בפנים
אח"כ אני מרגישה רגועה יותר
עם יותר כוחות לבדוק מה נכנס לי מבחוץ ומה עושים איתו עכשיו…

אסתר
09/11/2026 23:11
Reply to  עדינה

מצטרפת בחום. הכי הכי נכון והכי הכי קרוב וממלא.

ליבי
10/11/2026 17:19

בוודאי שהעולם משפיע, ולהכחיש את העובדה שהוא משפיע רק מחריף את הבעיה…
בדורות עברו היו צדיקים שיכלו להתנזר מהעולם באמת, אבל במקרה של נשים כמוני וכמוך וכמו כולנו בעצם זה לא כל כך רלוונטי…
אז צריך להודות בזה, כן, ובמקום לנסות להתחמק ממפגש עם העולם אפשר לבוא למפגש איתו ערוכים מראש ולנסות כמה שיותר להשפיע עליו ולא שהוא ישפיע עלינו. יותר פרקטי, לא חושבות?

וכן, יש לעולם הרבה מה להציע לנו ולהגיד לנו, ואלוקים לא ברא לנו את העולם היפה הזה (כן, אחרי הכל הוא גם יפה) כדי שנתנזר ממנו אלא כדי שנחשוב איך לנצל את הדברים האלה לטובה

You cannot copy content of this page

הבהרה!
חל איסור מוחלט להעתיק את החומר המופיע באתר, בכל דרך שהיא.
כל הפרה של זכויות יוצרים עלולה להוות עילה לתביעה.