ותהי האמת

קמתי כועסת.

בדרך כלל קמה אופטימית. סוג של באג. פוקחת עיניים, לא משנה מתי הבוקר שלי מתחיל (זה בהחלט יכול לקרות הרבה לפני הנץ) ויש לי מודה אני. מעין תחושה נהדרת, שלא תמיד מוכיחה את עצמה, שהיום הזה הולך להיות מדהים.

לא קמתי ככה היום.

נרדמתי כועסת, וקמתי כועסת.

יש לי ים של עבודה, יותר מדי מילים שמחכות להתחבר, ספר שמוכרח לראות אור, שיעורי בית של תלמידות שמשתוקקים להתמשב. חלק מהם הצטברו בזמן שהתרכזתי בתפקיד חיי: אמא.

לפני ארבע שנים פלוס שודרגתי לתואר 'אמא בשידוכים' ומאז אני שם, לפני הכל. שם גם הייתי בשבועות האחרונים, כששידוך כלשהו דרש ממני להתקדם.

אנשים, אלה שיצרתי איתם קשר בגלל השידוך, אתם יודעים על מי אני מדברת. על מה. חלק מכם יודעים, מתוקף קשריכם, שמדובר במועמד לא כשיר לנישואין. ובמקום לשים סימני שאלה, לציין בעדינות שאולי כדאי לבדוק נקודות מסוימות, מוססתם את סימני השאלה שלי. והיו לי. כועסת עליכם.

כועסת עלי. כי היו לי סימני שאלה. וכשחשבתי על השידוך הזה, הלב שלי צנח למינוס מיליון תהומות. ושאלתי. שוב ושוב שאלתי, אמרתי בבוטות: "מטריד אותי ש…" "אני לא מבינה למה…" "מה זה אומר עליו אם…?"

זה שום דבר, אמרו לי. היה ילד. התבגר. הכל בסדר. בחור מושלם. נדיר.

ברגע זה אני מהרהרת במילה 'נדיר', מקווה שהיא נכונה. זו התקווה היחידה שאני מצליחה לדלות מעצמי כעת.

אנשים, אם אתם לא רוצים לומר אמת, אל תאמרו דבר. בבקשה. אמרו: "אני מעדיף לא לדבר", "אני לא מכירה כל כך", "כדאי לברר במקום אחר". תאמינו לי, אני כבר אבין. אל תמרחו מילים. אל תציגו אותו כאדם תקין אם אתם יודעים כמה הוא שבור ולא בשל לנישואין. אל תספרו שיש לו מידות מופלאות כשברור לכם שהוא פוגעני. זה לא הוגן.

לא הוגן לילדה שעוזבת עבודה, מתארגנת לפגישה (השיער, האיפור…) מאמינה בכל לב שאולי הפעם, הלוואי, משאירה מאחוריה אמא ומשפחה מתפללות. כי אולי הפעם, הלוואי. הכל נדחף לצד. העבודה. החיים. יש ילדה בדרך לשידוך. היא חוזרת. לא מאושרת. משהו לא נראה לה. משהו לא נשמע. דיאלוגים לתוך הלילה. ניסיון להבין. הרי אמרו עליו ש. איך זה יכול להיות? ניתן עוד ניסיון לפגישה נוספת? ניתן. שלא נרגיש אחר כך שמיהרנו לשפוט, להחליט.

אמא בשידוכים עוברת לילה לבן שחור משחור. כל סימני השאלה הופכים לחרדות. משהו לא נראה לה. משהו לא נשמע. מכל זווית, האופק אינו פסטורלי. כי אולי הוא השידוך של בת לב, הס לפחד. כי אולי הוא לא תקין על אמת, ואני שולחת אותה הלאה.

עוד יום של כלום, ממוקד לחלוטין בשידוך ואיך ומה. עוד ערב. היא עוזבת עבודה, מתארגנת לפגישה, משאירה מאחוריה אמא ומשפחה מתפללות. אין מילים לתפילה הזאת. לא יודעת מה נכון, מה לא. שיהיה טוב, ריבונו של עולם. בבקשה, תאהב.

ואז היא חוזרת. וזה לא מוחלט. כי לא. כי שום בחורה לא אמורה להסכים לקשר פוגעני, מזלזל, לא תקין. שום בחורה. לא משנה כמה הוא רוצה, מה כולם אומרים. לא משנה מה טוענות נבואות הזעם. שום בחורה, ואני אשים את זה פה, באותיות הכי ברורות שלי.

כבר מנחשת אילו תגובות אקבל. זה עניין של סגנון (לא!) למישהי אחרת הוא יכול להיות טוב (לא!) הבת שלך לא מציבה רף גבוה מדי? (לא!) גברים ממאדים, נשים מנוגה (לא!) את צריכה להבין, סוג ב', חובה להתפשר (לא!)

לאלה שהטעו אותי בכוונה תחילה, לאלה שאמרו לעצמם: מקסימום, תלך לפגישה, תגלה שם, לאלה שגזלו ממני ימים, לילות, משאבים, לאלה שבכיתי בגללם, לאלה שלא יודעים הלכות לשון הרע – לכו ללמוד תורה.

בחורה בשידוכים, המילים הבאות מיועדות לך:

את ראויה לבית טוב. את זכאית לקשר תקין. אם משהו לא נראה לך, לא נשמע, אל תרשי לאף אחד לומר לך להתפשר, להמשיך, לעשות הכל כדי להתחתן. רגע אחרי חופה את תהיי שם לבד. אל תעשי את זה לעצמך.

אמא בשידוכים, המילים הבאות מיועדות לך:

הבת שלך ראויה לבית טוב. את זכאית לישון. לא שוכחת מה אמר לי צדיק אחד שבאתי להתייעץ איתו לגבי השידוכים של בנותיי, ושאלתי על סעיף מסוים שהעוילם חושב שאני צריכה להתפשר עליו כי… הוא הורה לי לומר 'לא' בטון נחרץ מאד על השידוכים מהסוג הזה, הוסיף את המילים הבאות: מגיע לך לישון בלילה, בלי לפחד.

אומרת לך את המילים שהוא אמר לי: מגיע לך לישון בלילה, בלי לפחד. לדעת שהפקדת ילדה בידיים טובות. שהיא בסדר. שהוא בסדר.

ולכל אלה שמחכות לפרק נוסף של 'אישה', לא מבינות איפה היא. היא אי שם, בצד. במקום ששמתי את חיי בזמן שהתאמצתי להיות אמא. לא הולכת להתנצל על העניין, ולא רק בגלל ש'אישה' היא מתנת חינם. כי אני אמא, וזה יהיה סדר העדיפויות שלי תמיד.

הלוואי אפסיק לכעוס עכשיו. הלוואי אצליח לנתק את עצמי מעולם השקר הזה, אפילו לכמה דקות, לדבוק באמת מוחלטת: א-ל אמונה ואין עוול.

(אנשים שהכעיסו אותי, המילים האלה שייכות למלך עולם, לא לכם!)

שתזרח עלינו שמש פז. אמן.

נ"ב

ראיתן את הבאנר של יום ההולדת? הוא הצטרף לאתר בשבוע שעבר, לפני שהחלפתי מספר. אין קשר לפוסט הנ"ל. לא במוד לחגוג כעת, אבל ברכות תתקבלנה בשמחה, ותודה.