כבר כתבתי פה בעבר כמה סיבות טובות לכתוב סיפורים. טרם כתבתי על סיבות להיות סופרת, אז הנה אחת מרהיבה מאד: להיות סופרת זה מרזה.
פגשתי את התובנה הזאת באירוע משפחתי לפני כמה שבועות. ישבתי ליד השולחן והתכוונתי לנעוץ מזלג בסלט חצילים. צמד נחמד של מתבגרות עמד מולי ולטש בי אישונים סקרניים. ויתרתי על החצילים. המגש של הקוגלים הגיע יחד עם נערות שבאו לברר מי זאת דבורי רנד (הצעתי את בת דודה שלי בתור אופציה פוטוגנית יותר…) ול'בר' בכלל לא העזתי לקום. פחדתי שכל ביס שלי יתועד לנצח נצחים מביכים. ככה חזרתי הביתה, רעבה וסופרת.
*
"לא דמיינתי אותך ככה".
זה קורה לי שוב ושוב. אני מגיעה להרצאה או לסדנה, ותמיד-תמיד תהיה שם ההיא שתגיד בטון מאוכזב: "לא דמיינתי אותך ככה". אני מתעניינת אם דמיינה אותי ג'ינג'ית. ואז, או שהיא מודה באשמה, או שהיא מודה באמת, פולטת: "את סטנדרטית, לא דמיינתי אותך ככה".
זה רגע שאני לא יודעת לעכל (בבקשה, אמרתי לכן שמרזה להיות סופרת!)
מצד אחד, סטנדרטי זה טוב, זה נורמלי. מצד שני, לא אוהבת לאכזב. מצד שלישי, אני פה בכלל מטעם המילים. למה זה מעניין איך ככה אני נראית?
*
לפני כמה שבועות נזכרתי ברגע המסורתי הנ"ל בגלל שומרת השערים. חלק מהספרים שלי חוצים את הים בזכות מכון תפוצה והצוות המקצועי שלו שמתרגם ומפיץ מילים שלי גם בחו"ל. הבא בתור הוא שומרת השערים שאמור לראות אור באנגלית לקראת החגים, אי"ה ורק בכוחו. כמעט שנה הצוות של מכון תפוצה עובד עליו במרץ. רגע לפני קו הגמר נתקלנו בסוגיית השם.
בעברית, למילה 'שערים' יש כפל משמעות. יש שערים שנפתחים ונסגרים כמו דלתות, ויש שערים יציגים. מהרגע שמלי נולדה היא הייתה שומרת השערים. לא יכולתי לחשוב על שם מדויק יותר לה ולספר.
באנגלית, שער רגיל הוא gate ושער יציג הוא rate. הלך הכפל, וממילא הלך גם השם. אחרי שבחרתי, די בצער, שם אחר לספר המתורגם, הבנתי פתאום שזה לא רק השם. גם בפנים הסיפור איבדתי משחקי מילים בגלל המעבר מעברית לאנגלית.
בניסיון להפסיק להצטער, אמרתי לי: דבורי, תסמכי על הסיפור. הוא העיקר. תסמכי על התמה, היא הסיבה שבגללה כתבת. מילים הן רק המגש של הסיפור. אז באנגלית המגש הוא אחר. זה עדיין הסיפור שלך.
הקשבתי לי. קצת המשכתי להצטער. מילים, בשבילי, הן לא סתם כלי לספר סיפור. הן היופי, החן. ורק בזכותן נפש הסיפור נראית כמו שהיא נראית. ככה בדיוק.
*
גם כריכה היא סיפור מדויק; יצירה ויזואלית שחייבת להסתנכרן עם נפש הסיפור. מתרגשת לחשוף את הכריכה של אחת משתיים. לא דמיינתי אותה ככה. שמתי אצל מעצבת הבית שלי את חלומותיי, היא ציירה להם מציאות. באירוע הבא אולי אבוא עם אחת משתיים, הלוואי. אם מישהי תתעניין איך היא נראית, אני אבין לגמרי, יש מה לראות. גם בת דודה שלי תשמח לאכול בשקט.
*
ואפרופו אירועים ויצירות ששווה להתבונן בהן, אתן מוזמנות להציץ בלוח האירועים, לקבל אישית את ההזמנה לסדנת כתיבה חד פעמית. אם מעולם לא פגשתן אישה שרה לב, בבקשה, באנה למסיבה מחר. נשיר יחד. נכתוב. נעשה טוב. על הדרך תהיה לכן הזדמנות לגלות כמה אני ג'ינג'ית.
קדימה, ציפיות!
כריכה נהדרת.
נו! איפה קונים??
פה. אוטוטו. ברגע שיהיה לנו ספר שלם ביד, אי"ה ורק בכוחו בקרוב.
לא יפה להשאיר אותנו במתח….
איפה קונים?
כנ"ל 🙂
כריכה לא שגרתית… (גם שגרתיות הן בסדר) האמת גם אני מסוקרנת לפגוש אותך, אבל ממפגשים שהיו לי עם חברות מייל אחרות, הבנתי שפשוט פוגשים בן אדם. לא כתרים לא מלאכים ולא הילה…
בני אדם הם הדבר הכי שווה לפגוש :).
תודה, סמדר אהובה. הלוואי ניפגש בקרוב.
חחח
הלוואי שכל הסופרות היו רזות😝
את באמת ג'ינגית בכתיבה שלך!
אחרי שנפגשתי עם כ"כ הרבה סופרות וכל פעם הלשון שלי הייתה בחוץ-בסוף אני רזיתי(:
את באמת מסקרנתתת
חחח
יאללה יש ספר חדש !
רק אל תגידי לי שאת הולכת למרוח אותנו עד חוה"מ סוכות!!!!!!
אני לא יעמוד בזה😉
דבורי תמשיכי עם הכתיבה השובבית שלך
אני אוהבת
אה ואני גם שובבה😜
ואיזה כייף ששומרת השערים עובר תרגום!
מאיפה יהיה אפשר להשיג אותו?
אמור להימכר בכל חנויות הספרים. אחרי שיראה אור, כמובן.
כריכה מדהימה
בעיני- הכי יפה מכל הכריכות שלך
בינתיים כמובן 🙂
תודה, מדהימה.
ותודה למעצבת הבית ולמי שברא אותה.
צר לי לאכזב, (לזה התכוונת? 😉) אבל את ממש נראית כמו שדמיינתי אותך, יצור אוהב שאת 🤍
'אחת משתים' כובש ומגרה ממש! כמו אחיותיה למדף 🥰.
מחכה כבר מאוד לצרף לַסריה 🙂
(בקצב של ה'תוכו כברו' שאת מפיקה לנו, אני מעדיפה לא להתעמק בכריכה יותר מדי, לפני שיש לי את האופציה להסתער עליו… )
אוהבת🤍!!
לא יודעת איך שמים אימוג'י לב.
קבלי אותו במילים.
יששש!!! מקבלת הכי ❤❤❤!!
חחח יש בך ובמילותייך ה-כ-ל ! חיים, תקווה, ייעוד ומטרה וכן גם הומור! והחלק הזה נותן תיבול "ג'ינג'י" מעניין ושנון
כמו שרק את יודעת להנפיק.
תודה, נחמדה.
וואו כריכה ממש ממש יפה ומביעה את העומק של הסיפור
הקקטוס (חה) וצל האשה שמשתקף ממנו…
הצבעים היפים וה'מדבר'
וואו! יש פה המון המון עומק- כל הכבוד למעצבת המוכשרת שלך וכל הכבוד לאמא שלה 😉
האתר שלך גם יפהפה
המון המון הצלחה תמיד
דבורי, מהמם. למען האמת גם אני לא דמיינתי אותך ככה… הייתי בביכורי יצירה. חיכיתי לראות אותך, לשמוע. את לא מי שדמיינתי. בכלל. אבל את מהממת כמו שאת.
נ.ב.
אחרי שנפגשתי עם המון נשות דמיון וגיליתי אותן אחרות – החלטתי, כמה הגיוני להפסיק לדמיין. ממליצה.
עוד נ.ב.
לא הכרתי את אחת משתיים, קראתי עליו לראשונה בפוסט הקודם… מסכימה לתת עליו קצת פרטים? באיזה סגנון הוא, של עליה השלום ומה שנכון נכון, או של הקודמים? וד"א, מה עם ההגרלה בין המגיבות?
אשמח מאד לקנות את אחת משתים, מחכה שיצא לאור.
איפה יהיו עליו פרטים מדויקים ??
בע"ה, בתחילת שבוע הבא, תיפתח המכירה המוקדמת.
נעלה פרטים מדויקים וקישור לעמוד המכירה של הספר.
אפשר לכתוב גם למשרד:
dvoryrand.office@gmail.com
אין מה לומר המילים שלך כל אחת אוצר
רק שלחתי מייל לקוני
להרשם לרכוש את הספר
ותראו את התגובה:
לא נגעתי
אין על המילים שלך מחכה לספר
לא יודעת אם תראי את זה בכלל, אישה עסוקה שכמותך. מענין אותי אבל לשמוע איך זה לשלוח אהבה לנשים שאת לא מכירה בכלל. מרגיש אמיתי? לא מזויף קצת?
ממש לא כהתקפה אלא כהתענינות הכי כנה שאפשר.
ואגב דבורי, פליז פליז, נורא מתגעגעת לכתיבה של שומרת השערים והלוואי שתהיי. מסכימה לחזור לכתוב עוד כאלה?
אוהבת (; …..(?)
וואו, ענת!
סוף סוף מישהי כותבת את זה.
את שני הדברים. דבורי, איך זה באמת? איך, אם את לא מכירה, את אוהבת?
ולגבי הכתיבה… כבר ביקשתי נראה לי שלוש פעמים בפרטי, כל פעם בהקשר אחר. בינתיים זה לא קורה…
אבל בבקשה!
אומנם אני לא דבורי 🙂
ולא מתקרבת לקרסוליה
אבל ממש בשאיפה לשם, בעז"ה,
ורוצה לענות לך ענת יקרה על השאלה שלך
'איך אפשר לאהוב מישהי שאינך מכירה?!'
אז ככה, זה מאוד פשוט, כל אחת ואחת שמבקשת ממני לצרף אותה לרשימת תפוצה שלי (כן, גם לי יש כזו..:)) אני אוהבת אותה על עצם האהבה שלה למילים שלי!
אין לזה הסבר, אבל יש לזה רגש מאוד פשוט ומובן..