"דיברנו על החגים. בזהירות. שעות של מניינים, סימנים שאכין. דילגנו על השאלות הגדולות. מה יהיה, מי, איך נרגיש.
פעם, כשיסכה עדיין הייתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים. בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים, הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל תהום. ולכי תחצי ככה".
(מתוך הקיר הרביעי, אוטוטו רואה אור, אי"ה ורק בכוחו)
פורים הוא מציאות פרדוקסלית למי שלא טוב לו. מעל פני השטח – שמח. מתחת לפני השטח הלב ממשיך לכאוב. ואיך אפשר בכלל לשאת אור וחושך ביחד? זו שאלה שאני מחפשת לה תשובה כל חיי.
לא מתיימרת להנחות דרך חיים לאף נפש. יכולה רק לספר מה עובד לי בדרך כלל, מה מרפא.
תפילה.
אני כותבת עליה הרבה, ושום מילה שלי לא מצליחה לתמצת את הפלא שהיא. בעיניי היא הבריאה היחידה שמסוגלת לשאת אור וחושך ביחד. כמו נפש.
זו לא פעם ראשונה שאני מזכירה את פורים של האנשים האחרים פה או במייל. משתדלת להשתמש בבמות הקיימות לי כדי להדהד: פורים עלול לכאוב, מאד מאד, לנפשות המהלכות בצידי דרך. בבקשה, תעשינה שמח.
בשנים עברו התכוונתי לכל מחווה שיש בה לב – דרישת שלום, משלוח מנות – כל דבר מרחיב ריאות, מייצר נשימה. ולמי שטרם הייתה פה, או שכחה, הנה קישורים ישירים לפוסטים ההם:
השנה ממקדת זרקור על מחווה ספציפית מאד.
תפילה.
בבקשה, אמצנה ללב נפש מחכה לישועה. הזכרנה אותה היום, מחר. בשם ומלכות. עטופנה במחשבה, ברגש. יודעת שפורים הוא יום הפוך לגמרי, ובגרסת פרזים הוא גם קצרצר השנה. בכל זאת מעיזה לבקש: שישים שניות של תפילה אמיתית, נוכחת.
הלוואי נזכה בקרוב – בתוך קהל אהללך.
ואם כבר הזכרתי את הקיר הרביעי, הנה כריכה. קדמית, אחורית. צד. כל מה שסיפור שלם צריך. במהרה בימינו אמן.
רגשת ממש , עשית לי צמרמורת
החטופים.
אחים שלנו הנתונים בצרה ובשביה
רק תפילה תוציא אותם מאפילה לאורה
דקה של זעקה אמיתית מכולנו
השתא בעגלה ובזמן קריב
אמן!!!
כל כך נכון..
שיא הכאב בהתמודדות היא השונות, הבדידות,
אין מי שמבין את כל הפאזל המורכב של חיי לפרטי פרטים..
ובאמת השם מכיל הכל,
(וכנראה גם הדף והמקלדת סובלים הכל..)
מאחלת שתהיה לכולנו
שמחה אמיתית בלב!!!
פורים שמח, דבורי
וואו, דבורי, אימא'לה!
מחכה כבר נוראות לקיר הרביעי😘
ומלא מלא פורים שמח!!
וואו, דבורי, כמו תמיד את מצליחה לגעת בי הכי עמוק שאפשר
כבר פונה להתפלל על הזקוקים לישועה…
פורים זה באמת יום מסוגל לתפילה – "כל הפושט יד נותנים לו"
מתפללת גם על הקיר הרביעי שיפציע כבר
(ממש עבודת מידות לחכות לו…)
פורים שיצליח להיות שמח 🙂
כמה נכון!!! בשבילך זה קצת שוקולד הרבה סוכר 🙂 בשביל חברתך זה חמצן!!! בואו נפקח עיניים ולב. לתת לתת ולתת ויש הקונה עולמו במשלוח אחד… פורים שמח באמת!
הכריכה
וואאוווו
מעוררת חשיבה, העמקה והתבוננות.
המילים
אימאלה
מרגשות עד לעומק הנשמה, מעוררות השראה וכוונה.
דבורי
אומנות
את אלופה ואת מצליחה לגרום למילים להיות הרבה יותר ממה שהן…
תודה עליך ועל מילותיך ועל השלם שאת מיצרת מסך חלקייך!
מסקרן ומעניין מאוד.
אני יכולה לספר על אחת מהעבודה שלי, נפש גלמודה. אמנם יש לה משפחה, אבל למרות הכל היא בודדה. אין בינה לבין המשפחה יחסים תקינים בגלל בעיות שיש לה (בתחום הנפש)
הבאתי לה משלוח מנות! הדלקתי לה פנסים בעיניים!
רק בשביל לראות את השמחה שלה – היה שווה!!!
וואו דבורי,
כמו תמיד- המילים חודרות עמוק…
זה דברים שאף אחד מבחוץ לא יודע ולא משער,
ורק אני מבפנים יודעת מה אני עוברת…
הלוואי שנצליח להגיע לשמחה אמיתית, בפורם, ותמיד…
דבורי,
תודה שכתבת עלינו. ילדות מאחורי קיר רביעי, מציאות לא קיימת. כאילו.
תודה שנתת מילים למה שמעבר לקיר. לבאמת שמאחורי הכאילו.
תודה בשם כל הילדות שחיות בין קירות של דירה, חתומות על החוזה בעצמן. לא אבא ואמא.
מחכות למילים שלך.
תודה שהגבת בשם כולנו 🙂
הוצאת לי את המילים מהפה, מדויק.
נגעת מאד דבורי, ותודה על זה.
'לכי תחצי ככה', מדויק בול.
תודה על המילים הכל כך חשובות שלך,
ושנזכה כולנו להרחיב נשימות, נשמות.