הפעם זה אפילו לא פוסטון. הסולם ממש צריך אותי, ויש גם מטבח של פסח שמחכה שאלכלך אותו 😏. ובכל זאת, לא יכולה להיכנס לחג בלי לברך אתכן ואותי בחג שמח. לא מאמינה שאוטוטו הוא כאן. במשך חודשים אני נושמת מילים שהיעד שלהן הוא פסח. וסוף סוף הוא פה. כמעט. מתפללת שהמילים שלי תגענה אליכן, תעשינה לכן אביב. בפסח, ולא רק בו.
מחכה לכן אפיקומן קטן בפוסט סמוך. הנה קישור:
זה סיפור שכתבתי לפני כמה שנים, והוא מעשה שהיה באמת. ככה נשטפתי אז בחסד, ברחמים. שיבואו עלינו גם עכשיו, ישטפו אותנו.
על האפיקומן לילדים – בחצר האחורית – אכתוב בהזדמנות אחרת. מבעבע בתוכי פוסט אישי מאד, ואני עוצרת את עצמי לא לשלוח אותו לפני פסח. כי פסח. אבל בעזרת השם מיד אחריו. תידרש מנה הגונה של כנות ואומץ, גם עליהם אני מתפללת.
בינתיים מוזמנות להציץ כאן, בפרק ראשון:
ועוד קישור אחרון, בלי נדר, לפוסטונצ'יק זה:
בעזרת השם ורק בכוחו, מיד אחרי פסח, ייפתח קורס כתיבה חדש. כדי לדעת מה יהיה הפורמט שלו, הפצתי סקר למעוניינות. למקרה שאתן מעוניינות ולא ידעתי על כך, הנה קישור שלו:
זהו. חוזרת להבריק חלונות. שנזכה לגאול, להיגאל.
"תאיר כאור יום חשכת לילה" (מתוך הפיוט לליל הסדר 'ויהי בחצי הלילה')
יודעים כבר אם יהיה בקרוב קורס כתיבה? זה כבר נקרא אחרי פסח. לא?
אם כן [הלוואי] זה יהיה בעיר? מתי? כמה יעלה? מחכה לפוסט חדש
בע"ה נעדכן בקרוב. אני עוד מתאוששת מפסח, עדיין לא ממש 'אחרי', אבל בקרוב, אי"ה.
אשמח מאוד לקורס כתיבה אשמח לקבל עידכון
אילה מקסימה,
ראי מה שכתבתי לחני. תקף גם פה. בקרוב ממש, אי"ה, ותודה גדולה על העניין שאתן מגלות בקורסים. מתרגשת בזכותכן.