במקום השלישי ברשימת הצלילים האהובים עלי בעולם נמצא צליל של גשם. כשאני שומעת אותו, לא משנה איפה, לא משנה מתי, לא משנה כמה שמעתי אותו בחיי, אני עוצרת הכל כדי להקשיב לו, להסתכל, להריח. נראה לי שגשם הוא הצליל היחיד שיש לו ריח, פלא שאי אפשר לא לעצור לכבודו.
וגשם בראש חודש זה בכלל שידוך שמרקיד את כל החושים שלי. לכן הפוסט הזה מתחיל בנאום נלהב על גשם אף שהכנתי נאום נלהב על ראש חודש, יום שנמצא ברשימת הימים האהובים עלי. (קל לנחש שאני בעד רשימות מסוג מסוים מאד :)).
ממזערת את הפרק שהייתי אמורה לסיים לפני שעתיים. שמה בצד עניינים בירוקרטיים שלא סידרו את עצמם, משום מה. מתעלמת ממרתון המיקרו-קופי של מועדון הפיג'מות (וואו, איזה נאום אני מתכננת לנאום על מיקרו-קופי…) שום דבר לא שווה כמו גשם שקורה ממש עכשיו מחוץ לחלון שלי. מסתכלת עליו. כותבת לכן. והנה סיבה טובה ללמוד הקלדה עיוורת.
חושבת על חברה שלי ששונאת חורף. היא בטח חוטפת חום מול המילים שלי. בערך מה שקורה לי כשמישהי מדברת אתי על קיץ. די מדהים להבין כמה אנחנו דומות למרות הטעם ההפוך שלנו בעונות. על שתינו עובד הזיכרון, מעמיס על מזג האוויר התמים חוויות שחווינו בעבר, רגעים שלא נעמו לנו בגלל החום / הקור. ככה נוצרה בראשינו המשוואה של: קיץ / חורף = לא, לא ולא!
זה אחד מהאתגרים הגדולים של החיים – להאמין שהבורא יתברך מחדש בכל יום מעשה בראשית. ואף שנראה שכולנו נעים ברוטינה קבועה של יום-לילה-חורף-קיץ, ומה שהיה הוא שיהיה, האמת היא שכל רגע הוא רגע חדש שטרם היה פה, וזה אומר שיש לו סיכוי רציני להיות אחר לחלוטין. לכן אני אוהבת את ראש חודש. לכאורה יום רגיל באמצע שבוע רגיל. באה תפילת 'חדש עלינו את החודש הזה', מזכירה לי שדברים חדשים מתרחשים ברגע זה ממש. הכל יכול להיות. כוחו וגבורתו מלא עולם.
במסגרת הכל יכול להיות, אתן מוזמנות להציץ בלוח האירועים. מופיעה שם ההזמנה למסיבת הפיג'מות החגיגית שלנו. שמורנה תאריך, מצאנה נעלי בית. במסיבה אדגים און ליין את השימוש במרחב הסגור של המועדון. בעזרת השם ורק בכוחו. נכתוב ביחד. נחשנה על מה 😉.
אם טרם נרשמתן למועדון הפיג'מות ואתן מעוניינות להירשם, אני ממליצה על עכשיו. תוקף ההרשמה המוקדמת פג מחר עם שקיעה ותום ראש חודש.
ועוד משהו שקורה רק בראש חודש – עשרה אחוזי הנחה ספיישל ראש חודש לקורס סיפור אחר – חורף תשפ"ג. ההנחה תינתן אוטומטית לכל מי שתירשם עד תום ראש חודש חשוון תשפ"ג. השקיעה מחר בשעה חמש חמישים ושש, בדקתי. אם כבר נרשמתן, לא מגיע לכן להפסיד בגלל חריצות-יתר. גם אתן זכאיות להנחה, ותקבלנה אותה בעזרת השם.
שירד עלינו גשם של טוב, פעמיים לפחות, הלוואי יותר.
דילגתי ל"חושבת על חברה שלי ששונאת חורף"
אני מרגישה כך בדיוק,
שרק יעבור החושך הזה ותחזור השמש,
תודה דבורי שנתת גם לנו מקום בין הטיפות שלך…
אני אוהבת את שעון החול. (נרשמתי לקורס. מובן שנרשמתי)
אני אוהבת את הרקע הטורקיזי. אני אוהבת כל דבר בעיצוב החיצוני של האתר.
לדעתי, המילים היפהפיות, התוכן הנהדר וכל הנכתב/נאמר פה מקבלים את הכבוד המגיע להם רק בזכות הדמות מאחורי הקלעים שיצרה ומתחזקת את האתר. ברכות על ראשך, דבורי, וברכות אין קץ על ראשה של המסתתרת בצללים.
וואו התחברתי
רציתי להוסיף ולציין שעכשיו קראתי את סיפרך עליה השלום ופשוט נהנתי כל רגע
אחלה ספר [בלי קשר אני כמעט חייה על הספרים המרתקים שלך]
הצחקת אותי וכרגיל הדהמת אותי מהכח שלך במילים פשוט נהנת מכל יצירה שלך
תמשיכי להוציא לנו תכנים יפים ומרתקים וחזקים
כי הקהל צמאאא
אהבתי חורף מאודד, אבל- עד שנה שעברה שהיה לי טראומה בחורף (לא קשורה לחורף עצמו, אבל בתקופה הזאת) ועכשיו ממש קשה לי איתו
לא יכולה כבר לראות את בגדי החורף, (וכל דבר שמזכיר לי חורף)
וכל פעם שיורד גשם- מצד אחד הרגש הישן שלי אליו מתעורר וזה כיף וטוב ונעים ומרענן, ומצד שני עולה לי כל השנה שעברה…
אז תודה שאת מזכירה גם את מי שאוהב אותו וגם את הצד השני… התחברתי לשניהם…