לא יודעת מי המציא את 'אנציקלופדיה', ואם ככה בכלל קוראים למשחק הזה. אבל הוא עונה יופי על הביטוי 'משחק מילים'.
אתן בטח מכירות את הכללים:
המטרה היא 'להוציא' כמה שיותר מילים מהמילה הנבחרת. אסור להכפיל או להוסיף אותיות שלא מופיעות במילה המקורית. המנצחת היא מי שהוציאה הכי הרבה מילים עד סוף הזמן הקצוב. למשחקות מאחורי מחברת היסטוריה צפויה תפנית בעלילה, כשהמורה תוציא את המוציאות מהכיתה. ולא מילולית.
למה נזכרתי במשחק הזה?
כי ממש עוד שעתיים יתחיל קורס סיפור אחר, מחזור שישי. בע"ה ורק בכוחו. עדיין לא מכירה את המשתתפות, אבל התרגיל טרום קורס ששלחתי להן היה ספוילר מצוין שגילה לי כמה הן מקוריות.
תרגיל אחד. וכל אחת מהן ענתה עליו אחרת, מצאה בו את עצמה; יצירה חד פעמית.
ואולי זו הסיבה שאני מתרגשת כהוגן, כאילו מעולם לא חוויתי את החוויה הזאת. כי באמת טרם חוויתי אותה. וכבר מחכה לראות אילו מילים הן תוצאנה מהמילים שלי, ואילו מילים חדשות הן תבראנה.
מילים הן קסם. הן יוצאות. נכנסות. מהלב. ללב. עשרים ושתיים שאחראיות על מאה אחוז אמת.
תודה להשם על דיאלקטיקה, ועל אינטרדיסציפלינריוּת. הן מושלמות למשחק. ובחיים. מתפללת לפגוש אותן הערב ובכל שלישי מעתה ועד 'בין הזמנים'.
מוזמנות להוציא מילים, להמציא. המרחב למטה הוא בשבילכן – לשחק ולנצח.
*
מילים בוראות מילים. סעיף נוסף של קסם.
מושקי המקסימה כתבה לי פה, באתר, את התגובה הבאה. ברשותה אני מעלה את השיר שלה לפוסט הזה. כי הוא יפהפה, והוא מפעים, והוא אומר כל מה שרציתי לומר על מילים, איך הן מהדהדות בנו, דומות ואחרות:
שיר שהספרים תחנות והלוואי שתהיי היוו לו בסיס יציב ומקור השראה שלא נגמר. תודה על זה.
וּמִי יוֹדֵעַ אֵם לְעֵת כָּזֹאת
אִמָּהוּת זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה
לָדַעַת לוֹמַר 'לֹא, לֹא מַרְשָׁה'
לְהַבְלִיג וְלִשְׁתֹּק, לִדְמֹם הַכְפָּשָׁה
לְסַפֵּק וְלָתֵת וְלָתֵת בַּקָּשָׁה
לֶאֱהֹב עַד-בְּלִי-דַּי, בְּלִי כָּל דְּרִישָׁה
לְהַרְגִּישׁ עֲצוּבָה וְחִיּוּךְ מַלְבִּישָׁה
לְטַפְטֵף דְּמָעוֹת בְּפִנָּה נְטוּשָׁה
לַעֲמֹד עַל שֶׁלָּךְ, לִדְמוֹת לִנְחוּשָׁה
לְחַיֵּךְ יַלְדֹּנֶת בּוֹכָה, נְבוֹשָׁהּ
לְשַׁמֵּר נְשָׁמָה טְהוֹרָה – קְדוֹשָׁה
לִהְיוֹת עֲיֵפָה עַד כְּלוֹת-הַרְגָּשָׁה
הִיא לְלֹא מְנוּחָה, בְּלִי שׁוּם חֻפְשָׁה
וְאֵין בַּנִּמְצָא הוֹדָעָה עַל פְּרִישָׁה.
אִמָּהוּת זֶה קָשֶׁה, אֲנִי לֹא מַכְחִישָׁה.
אִמָּהוּת זוֹ הֲוָיָה רַכָּה
יֵשׁ בָּהּ יֹפִי וְאוֹר, מַחֲלִיקָה מוּעָקָה
לֵב מִתְרַחֵב כְּשֶׁעוֹלָל מַחְזִיקָה
וְאֹשֶׁר וְחֵן וּצְחוֹק, הַבְרָקָה
לַיְלָה וְטוֹב בַּמִּטָּה, נְשִׁיקָה
"בֹּקֶר מָתוֹק לְיַלְדָּה מְתוּקָה!"
לְהָאִיר אֶת עֵינֵי יַלְדַּת-לֶחִי-סְמוּקָה
לִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע, לִצְחֹק מִצְּחוֹקָהּ
לְהִמָּחֵץ מֵעָצְמַת וְחַיּוּת חִבּוּקָהּ
לִפְתֹּר בְּפַשְׁטוּת וְקַלּוּת מְצוּקָה
זוֹ תַּמְצִית תֹּם וְעֹנֶג בְּתַבְנִית מוּצָקָה:
לְגַדֵּל בָּךְ נִסִּים וְלִהְיוֹת חֲבוּקָה
בִּימִינוֹ הַמְּחַבֶּקֶת, כָּל כָּךְ קְרוֹבָה וַחֲזָקָה.
אִמָּהוּת זוֹ מְשִׂימָה שֶׁל חַיִּים:
עִתִּים הִיא קָשָׁה, עִתִּים הִיא דְּרִישָׁה
עִתִּים עֲנֻגָּה וְרַק אוֹר מַרְגִּישָׁה
תָּמִיד הִיא קְדֻשָּׁה,
תָּמִיד הִיא קְדוֹשָׁה.
שיר מרגש, תודה מושקי.
ובהצלחה ובהנאה לכל משתתפות הקורס החדש, ולמורה שלהן!!
תודה, נחמדה.
די אלי אל לאה קטי קק"ל קליטה קל לקט קטל יד הקלידי טלי דלק טל טלק טיק דלי יקה טאקי קליקה לק דק קידה דייל דיל טיל אייל קיילא דקל קלט טליה דיאטה דקלה הל קלי אלקי אידי טילי אקט אידה
שאפו, מלכי! ועכשיו נראה אותך מתמודדת עם אינטרדיסציפלינריוּת 🙂
אינטרדיסציפלינריוּת – אין, די, ציפ, ניר, פלט, דיס, נר, אינטרס, לינארי, פלא, צור, נרו יאיר, דיפ,
צוף, רות, טיל, טרנד, טרד, נפל, נפלא, נרות, נריות, יריות, ירי, ירד, דיר, פרד, רדי, רדו, דת, דתי, את, איתי, אותי, צי, טול, נטול, ספר, סיפור, סופרת, טרי, ציפור, טוס, טייס, דיילת, רדיוס, צפי, ציפית, ציפיות, ציפי, צופית, טרייד אין, לנתץ, אתי, תור, טור, פור, צפוד, נייר, צפון, לתור, תייר, תרד, סלט, דור, דורית, דסי, פיל, נראות, דיאט, נרפא, רופא, טל, טלי, טלית, תפילין, דירות, דף, פלס, רנד, ראנר, ארון, ארונית, נטריד, נטיות, לנסות, סנטר…
—-
דבורי, זה נראה לי אינסופי….
וואו מהמם, בושה לכתוב מילים על יצירת חיים אמיתית וכנה שכזו! מילים הן ה כ ל!
שאלונת: איך אפשר להצטרף לקורס סיפור אחר מחזור שביעי אי"ה?
תודה, רחלה יקרה. אכן, הוא אמר ויהי. כולנו כאן בזכותן של מילים.
לגבי הקורס, אפשר להירשם דרך העמוד של 'כתיבה יוצרת'.
מושקי יא מוכשרתת
ניחשתי שזו את. סגנון הכתיבה שלך הסגיר:)
יוהו איזה שיר!
מדהיםם!