הכל משתבש לטובה

בלי כוונה ובאופן לא מקורי בעליל, אני מבלה בימים האחרונים במועדון המצומררים, המכוחכחים, המשועלים, הקודחים, הכואבים והלא רעבים.

לא כיף פה. למרות ה'לא רעבים' והבונוס שהוא מבטיח.

כבר הספקתי לדחות שתי פגישות חשובות, להקפיא פרויקט נוסף שזקוק לי, צלולה ולא קודחת. וכולי תפילה שזה יספיק בתור כפרת עוונות.

בעמדת העבודה שלי יש מחברת שקניתי לפני שנה פלוס. בדרך כלל הדבר שמייקר מחברות, שהופך אותן לבעלות ערך, זה התוכן שמופיע בין הדפים ועליהם. המחברת הזאת יקרה לליבי בגלל הכריכה שלה והמימרה המופיעה עליה: הכל משתבש לטובה (וזה הרגע, תלמידות יקרות, לסתום את העיניים. זוכרת שדקלמתי אותה באוזניכן. אין קורס שלי בלעדיה. זהו, אפשר לפקוח עיניים שוב. גמרתי למחזר את עצמי לפוסט זה).

הכל משתבש לטובה.

סיפור מתרחש רק כאשר משהו (או הכל…) משתבש. וכיוון שכך נולד סיפור, וכך הוא גם ממשיך – טובת הסיפור דורשת שישתבש.

כיהודייה, זה לא מסר קשה לעיכול או חדשני מדי. התנא, נחום איש גם זו, לימד אותנו את השיעור הזה כבר לפני אלפי שנים.

מנסה לשנן אותו עכשיו. למצוא את הטובה. בינתיים, וקחנה בחשבון שאני עדיין קודחת, הטובה הראשונה היא הגעגוע לכתיבה.

ביום יום שלי קיימת שגרת כתיבה שהלו"ז והבטחות ללקוחות כופים עלי. לא מתגעגעת לכתיבה, למילים. הן קיימות לי בדרך כלל.

באה חופשת המחלה המשבשת שלי והעניקה לי מתנה שווה מאד: היכולת להתגעגע לכתיבה, למילים. לשגרה שבה הידיים מקלידות את אשר חושב המוח ומרגיש הלב. בלי צורך להתעסק במדחומים, בבדיקות ובשאר תענוגות המועדון.

עד החזרה לשגרה, במהרה בימינו אמן, כותבת כאן, כי אתן מחכות לתוצאות התחרות, ובצדק.

קודם כל, שולחת אתכן לקרוא את הסיפורים שהועלו לאתר. צירפתי הערב סיפור מופלא מאת 'תמר'. הוא הגיע אחרי שהתחרות נסגרה, לצערי. אבל כשקראתי אותו, ידעתי מיד שהוא נכנס לפוסט הסיפורים. סיפור שחובה וזכות לקרוא.

ו… לשלב ההכרעה. בכנות, לא יודעת למה עשיתי את זה לעצמי. אולי התחלתי לקדוח כבר לפני שבועיים. סיפורת היא אמנות המילה הכתובה. וכאמנות, היא לא ממש שפיטה. ובכל זאת הבטחתי לשפוט, והבטחות מוכרחים לקיים. אבל רגע לפני שאני מודיעה על הסיפור הזוכה, אני ממש מבקשת: המשכנה לכתוב. העולם שלנו צריך סיפורים. ותזכורנה שאני בת אנוש. (מי שלא מאמינה תקבל תמונת סלפי עכשווית שלי בתור עונש…) וממילא, השיפוט שלי הוא שיפוט של בת אנוש. מוגבל וסובייקטיבי.

שוב מודה לכל מי שהשתתפה בתחרות. חגגתי בזכותכן.

מזל טוב לשרה'לה. הסיפור הזוכה הוא שלך.

ו… היא לא לבד.

אמנם הבטחתי ספר אחד לזוכה, אבל החלטתי לקיים גם הגרלה בין כותבות הסיפורים השונים ולהעניק ספר נוסף גם לזוכה בהגרלה. להזכיר לי וגם לכן, שבאמת האמיתית מישהו אחר בחר את הזוכות.

אז רחלי, השם שלך עלה בהגרלה. תודה על הסיפור היפהפה שלך שראוי לכל פרס.

הולכת להכין לעצמי כוס תה נוספת.