אין כמו בבית

"פעם, כשגדי דיבר לא יפה, סבא צעק עליו: "אני לא אוהב את הטון שלך, בחור צעיר! אני לא אוהב שאתה מתחצף! אני לא אוהב שאתה מרשה לעצמך להתנהג ככה!" הייתה לסבא רשימה ארוכה של דברים שהוא לא אוהב. ונבהלתי. פחדתי שאם סבא לא יאהב את גדי, רק אני אישאר לאהוב אותו. ולא רציתי לאהוב את גדי לבד. זה היה קשה.

אחר כך, אחרי שגדי טרק את הדלת, וסבא צעק "אני לא אוהב שאתה טורק דלתות, ילד!", שאלתי את סבא בקול עצוב: "מה, אתה כבר לא אוהב את גדי יותר?"

"בטח שאני אוהב אותו", התפלא סבא. "למה את חושבת שאני לא אוהב אותו?"

"כי אמרת שאתה לא אוהב המון דברים", התיישבתי ליד סבא.

הוא מישש לי את היד. אמר: "תחיה, אפשר לא לאהוב המון דברים במשהו או במישהו, ועדיין לאהוב אותו מאד. הנה, אני למשל מאד לא אוהב שהברז שלנו מקולקל, ושהקירות שלנו סדוקים, אלה דברים שאני לא אוהב בבית שלנו. ובכל זאת, את הבית שלנו אני אוהב מאד. צריך לא להתבלבל בין הדברים לדבר בעצמו".

(מתוך אין כמו בבית)

בערב פסח, בלב המהומה והמלחמה נגד גזלני הזמן, נכנס ילד חדש הביתה. צבעוני ומתוק ושמח ומקשיב, הוא בא, התמקם בפינה על מדף, עדכן שהוא כאן. תחבקי כשתוכלי.

חיבקתי. חיבוק קצר. לא יכולתי שלא. הבטחתי שאתן לו מקום. רק נגיע לחג בשלום. רק נעבור אותו. רק נתאושש אחריו.

פסח שני היה אתמול. ואף שחמישי ויש לי יותר מדי רשימות מה לעשות ועכשיו, שמה הכל בצד. שמה אותו פה, לידי. בוא, ילד, הגיע הזמן. עוד חיבוק, ארוך, וכמה מילים ספיישל עליך כי אין כמוך. גם ארבעה עשר הספרים שקדמו לך יסכימו; אתה אחד ויחיד.

אני אוהבת לכתוב ילדים, אוהבת לכתוב אותם, אוהבת לכתוב להם. וידוי קצת פרדוקסלי ממי שחתומה על סיפורת מבוגרים בעיקר. אבל וידוי אינו וידוי אם אינו אמת, וזאת האמת. אני אוהבת בגלל הנפש הטהורה, בגלל הכנות הבסיסית. בגלל היכולת לאהוב את החיים, לראות אותם כפי שהם – פשוטים ועמוקים באותה נשימה.

אין כמו בבית הוא ילד אמיתי. הוא אוהב, ורואה, ופשוט, ועמוק. ונושם. יש בו המון רגעים מצחיקים, שירים שיגרמו לנופת לקנא 🙂 ואיורים שרק בשבילם שווה לקנות את הספר, תודה לחילולה. אבל אם אני צריכה לתמצת את הקסם של הספר הזה במילה אחת: ילד. בעיניי, עיני אישה מבוגרת אליבא תאריך הלידה, זה תואר הכבוד הכי גדול, הכי עצום. להיות ילד בעולם הזה, המשוגע, המתעתע, זאת זכות ומתת, הלוואי לא נאבד, אבא.

שני אין כמו בבית מחכים כאן, לשתיים מכן.

מה צריך לעשות כדי להיכנס להגרלה על הספר?

לדבר עם ילד/ה על הבית שלו/ה. לשאול, במטרה לשמוע: למה אין כמו הבית שלך? לכתוב את התשובה, כאן, בקרקעית הפוסט. שמנה לב, אין לשלוח אלי באופן אישי. כדי להיכנס להגרלה, חובה לבחור במשבצת הנכונה (מוזמנת להגיב), ללחוץ על 'להגיב'.

אין צורך להתנסח באופן מיוחד או להביא תשובה בומבסטית. אני מחפשת נפש של ילד, אמיתית. ואם התשובה היא: כי אח שלי עושה את החביתות הכי טעימות בעולם, זאת התשובה שצריכה להופיע פה. הכי אמיתית. הכי יפה.

אשמח אם תציינה, לא חובה, את גיל הילד/ה.

אם ירצה השם, ורק בכוחו, אקיים את ההגרלה מיד אחרי שבועות. אסרו חג נשמע לי תאריך מתאים. וכבר מודה לכל אחת שתשים פה בית, ילד או ילדה. אין כמוכן.